במחזה "ביבר הזכוכית" של טנסי ויליאם אשר נכתב בימי השפל של ארה"ב שנות ה-30 מסופר שאבי המשפחה נטש את משפחתו בלי סנטימנטים,דבר המשפיע על עלילת המחזה ועל השלכות רגשיות במשפחה. הנפשות הפועלות: האם- אשה בעלת לב ענק הנאבקת לפרנסת המשפחה ולדיכוי העצב אשר מוטל על כתפיו של טום, בנה. טום- בחור בעל מראה חיצוני, מחוספס עוזר ותורם למאבק אימו בכך שהוא עובד במפעל. פיזית הוא מצליח לתפקד אך לטום יש נפש פיוטית, בכך הוא מתבלבל מבחינת אגו, תום הוא רגיש יש לציין שהוא מאד כואב את מצבה של לורה. לורה- אחות של טום פגועה נפשית מחוברת לעולמה הפרטי והעדין, יצרה סביבה כמעיין טבעת בה היא משאירה מקום לה ולאוסף דמויות הזכוכית המסמלות את עולמה. גים- חבר של טום בתקופת התיכון, היה מקובל חברתית ולורה היתה מוקסמת ממנו. הוא עובד עם טום במפעל ומסמל במחזה את היכולת לגשר בין הפער של הדימיון לעבר המציאות-קרקע יציבה. טנסי ויליאמס הצליח במחזה ליצור עלילה מאד מענינת, כלומר לא רק שהוא ברא משפחה מאד מרשימה בהתנהלות קצב היום יום שלה, הוא יצר מחזה שהוא בעיקר שרטט דרכו, סוג של שירה פיוטית המבטאת גם את האם אשה בעלת נוכחות פיזית אבל מתוארת במקביל כאשה מאד רגישה ואף עדינה. מה שאני בעצם בא לומר שטנסי.ו הצליח ליצור דמויות ,בתא המשפחתי, אשר בנו לעצמם עולם פרטי משלהם, סוג של חסימה בכל דמות, יש לי רגשות חמלה לגבי האם היא זקוקה לעזרתו של טום כדי לפרנס וכאשר המטורף הזה מדבר אליה מסטול, חצוף ומשכנע "אמא התקבלתי לכנופיה של מסוממים" היא מגיבה בכניעה. לטום יש לב טוב אבל מכורח הנסיבות הוא לדעתי גם נפגע רגשית אבל לא שכלית. הוא נקרע בין העולם המעשי לבין עולם השירה הוא רוצה להיות משורר. בכל אופן לורה נושאת בחובה סוג של מום גם פיזי, לדעתי אם המחזאי היה מלביש אותה כבחורה פקחית וחריפה היא היתה מתאבדת. מסכנה כל משך היום שלה היא מחוברת לחברות הקרובות לה בעיקר והן הביבר. גים המחזר תורם לעלילה בכך שיחד עם זה שהוא לא עדין כמו טום הוא נראה טוב מקבל על עצמו לנסות לעזור ללורה, לנסוך בה בטחון עצמי. כמסופר- עבור לורה להיות בנוכחותו זה חלום רק חבל שמעודף בישנותה היא לא תקשרה עימו. ביבליוגרפיה ביבר הזכוכית מאת טנסי ויליאמס 1940